שיעבוד מצרים ויציאת מצרים

המסע במדבר ומעמד הר סיני

הסנה הבוער

שמות ג, א-י

מבט מלמעלה

ביחידת ההוראה הקרובה נעסוק במעמד הסנה משתי נקודות הראייה המרכזיות: זו של אלוהים וזו של משה.

תצוגת כיתה הורדת היחידה

מידע כללי

ספר שמות
יחידת הפרקים פרק ג
קבוצת גיל כיתה ד
נושאים מרכזיים ביחידה
מספר שיעורים מומלץ 2
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש אוקטובר

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

הסיסמה הסודית

"וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שמות ד, לא) – עשו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (ג,...

מדרשים הסיסמה הסודית

"לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם." (פסוק טז)

prapann/shutterstock.com

"וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שמות ד, לא) – עשו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (ג, יח). יכול לא האמינו עד שראו האותות? לא, אלא: "וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, לא). על השמועה האמינו, ולא על ראיית האותות. ובמה האמינו? על סימן הפקידה שאמר להם, שכך היה מסורת בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ויוסף מסר לאחיו, ואשר בן יעקב מסר את הסוד לשרח בתו ועדיין היתה היא קיימת, וכך אמר להם: כל גואל שיבא ויאמר להם – "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" הוא גואל של אמת. וכיון שבא משה ואמר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" (שמות ג, טז), מיד – ויאמן העם. (שמות רבה ה)

להמשך קריאה

המדרש קורא את הפסוק – "וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – ומבין שלא האותות הם ששכנעו את עם ישראל להאמין למשה, אלא משהו בדברים שהוא אמר. המדרש אומר שהייתה מסורת בעם ישראל שהועברה מאב לבנו, ולפיה הסימן לכך שאלוהים מגיע לגאול את עמו היא שיבוא אדם שיאמר את המילים: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". כאשר מגיע משה ואומר את המילים הללו, העם מבין שהגאולה מתחילה.

האם לדעתכם העם היה מאמין למשה אם הוא לא היה מראה להם את האותות?

משה והגדי

כְּשֶׁבָּרַח מֹשֶׁה לַמִּדְבָּר מִפְּנֵי פַּרְעֹההוּא הִכִּיר שָׁם אֶת אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וְאֶת חוֹתְנוֹ יִתְרוֹ.הוּא גָּר בְּאָהֳלָם...

מדרשים משה והגדי

"וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)

איור: רותם אהרון, באדיבות אתר סנונית

כְּשֶׁבָּרַח מֹשֶׁה לַמִּדְבָּר מִפְּנֵי פַּרְעֹה
הוּא הִכִּיר שָׁם אֶת אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וְאֶת חוֹתְנוֹ יִתְרוֹ.
הוּא גָּר בְּאָהֳלָם וְהָיָה שְׂבַע רָצוֹן,
וְהָיָה עוֹזֵר לְיִתְרוֹ וְרוֹעֶה אֶת הַצֹּאן.

יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט גְּדִי מִן הָעֵדֶר לִבְרֹחַ
וְהֵחֵל לָרוּץ וְלָנוּס בְּכָל הַכֹּחַ.
כְּשֶׁהִבְחִין מֹשֶׁה בַּגְּדִי הַקָּט
הוּא יָצָא בְּעִקְבוֹת הַגְּדִי הַנִּמְלָט.

הַגְּדִי בּוֹרֵחַ וּמֹשֶׁה אַחֲרָיו רוֹדֵף,
מִתְאַמֵּץ וּמַזִּיעַ, נוֹשֵׁם וּמִתְנַשֵּׁף.
וְהַגְּדִי דּוֹהֵר, לֹא מַפְסִיק, לֹא עוֹצֵר,
וּמֹשֶׁה אַחֲרָיו דּוֹלֵק, מְמַהֵר…

עַד שֶׁהַגְּדִי נֶעֱצַר פִּתְאֹם
מוּל בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְהֵחֵל לִלְגֹּם.

שׁוֹתֶה בְּצָמָא, שׁוֹתֶה וְגוֹמֵעַ.
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל הָרִיצָה וְכָל הַבְּרִיחָה
הָיְתָה כְּדֵי לְהַרְווֹת צִמְאוֹנְךָ,
לֹא הָיִיתִי בְּכַעַס אַחֲרֶיךָ רוֹדֵף…

וְכָעֵת, גְּדִי קָטָן, אַתָּה וַדַּאי עָיֵף.
אָז בּוֹא נָשׁוּב חֲזָרָה אֶל הָעֵדֶר,
בּוֹא וַעֲלֵה עַל כְּתֵפַי, הַכֹּל בְּסֵדֶר."

מֹשֶׁה הִרְכִּיב אֶת הַגְּדִי עַל כְּתֵפָיו
וּשְׁנֵיהֶם אֶל הָעֵדֶר כָּךְ שָׁבוּ יַחְדָּו.

רָאָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּרוּךְ מִמְּרוֹמִים
אֵיךְ טִפֵּל מֹשֶׁה בַּגְּדִי, בְּחֶמְלָה וּבְרַחֲמִים,
וְאָמַר: "אִם כָּךְ מֹשֶׁה עִם בְּנֵי צֹאן מִתְנַהֵג,
בִּמְסִירוּת וּבְאַהֲבָה מְטַפֵּל בָּם וְדוֹאֵג –
אָז אֵין לִי סָפֵק," הִמְשִׁיךְ הָאֵל,
שֶׁגַּם בִּבְנֵי הָאָדָם הוּא כָּךְ יְטַפֵּל.
לָכֵן בּוֹ אֶבְחַר לִרְעוֹת וּלְנַהֵל
אֶת צֹאנִי שֶׁלִּי – אֶת עַם יִשְׂרָאֵל."

(לפי שמות רבה ב, ב)

עיבוד אפרים סידון בתוך אתר סנונית. © כל הזכויות שמורות לסנונית. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

כשהיה משה רבנו רועה את צאן יתרו במדבר, ברח ממנו גדי. ורץ אחריו עד שהגיע למקום מסתור שבו נזדמנה לגדי בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות.
הגיע אליו משה, ואמר: "לא ידעתי שאתה צמא, בוודאי גם עייף אתה." הרכיבוֹ על כתפו וכך היה מְהַלֵךְ.
אמר הקב"ה: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך אתה תרעה את צאני – ישראל."

מבוסס על חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' 70. הוצאת דביר

המדרש מבליט תכונה מרכזית של משה – החמלה.
החמלה מאפיינת את משה לא רק בדרכו אלא מרגע לידתו.
חִזרו לשמות פרק ב – באילו דמויות ורגעים בסיפור ההצלה של משה אפשר לזהות חמלה כלפיו?

דיה לצרה בשעתה

"אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם...

מדרשים דיה לצרה בשעתה

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (פסוק יד)

Sergey Nivens/shutterstock.com

"אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לישראל, "אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות". אמר לפניו: רבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם – "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט עמוד ב)

להמשך קריאה

המדרש מסביר זאת כך: המילים "אהיה אשר אהיה" הן הבטחה של אלוהים לישראל. אהיה עימכם בשעבוד הזה, ואהיה עימכם בשעבוד שיבוא בעתיד. על אמירה זו משיב משה – "ריבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה", מדוע העם שסובל כל כך כעת צריך לשמוע שיהיו צרות נוספות בעתיד? אלוהים מקבל את דבריו של משה ואומר לו, אתה צודק, תגיד להם רק "אהיה", כלומר אהיה איתכם בשעבוד מצרים ואציל אתכם.

משה שואל את אלוהים מה השם שלו. מדוע חשוב למשה לדעת את שמו של אלוהים?
השם "אהיה", על פי המדרש, מעביר תחושה של ביטחון. האם אתם יכולים להציע שמות נוספים שהיו מרגיעים את עם ישראל?

הסנה בוער באש

ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בענין הזה? לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא...

מדרשים הסנה בוער באש

"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (פסוק ב)

רגע של אכפתיות

ויאמר משה אסורה נא ואראה, רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר:...

מדרשים רגע של אכפתיות

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי." (פסוקים ג-ד)

Alexxndr/shutterstock.com

ויאמר משה אסורה נא ואראה, רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסורה נא ואראה, ר' שמעון בן לקיש אמר: הפך פניו והביט שנאמר: וירא ה' כי סר לראות, כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא אמר נאה זה לרעות את ישראל.

להמשך קריאה

המדרש שם לב שהפסוקים מבליטים את הרגע שבו משה מחליט לסור ולראות. מדוע הרגע הזה חשוב כל כך? המדרש כנראה מבין שהפסוקים רוצים להדגיש את האכפתיות של משה. הרבה דברים קורים מסביבנו ואנחנו אפילו לא מסבים את המבט. המנהיג הראוי לעם ישראל הוא זה שאכפת לו מכל מה שמתרחש סביבו, הוא רגיש וקשוב ומוכן בכל עת להפנות את המבט ואף לקום ממקומו כדי להביט סביבו ולראות אם הוא נדרש לעשות דבר מה.

מה הכוונה במילים "אסורה נא ואראה"?
מדוע סר משה לראות את הסנה?
חשבו על מקרה שבו גם אתם הרגשתם צורך לסור ולראות.

איזה ביטוי מקראי מסתתר?

ניבים וביטויים איזה ביטוי מקראי מסתתר?

מאוסף הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

הספרייה או איזה ביטוי מקראי מסתתר?

איזה ביטוי מסתתר בקטע? חשבו על מקרה נוסף שהביטוי המקראי יכול להתאים לו. קרדיט: הסרטן...

ניבים וביטויים הספרייה או איזה ביטוי מקראי מסתתר?

דורה אירופוס

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 בעת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר שבסוריה. בניית...

תרבות ואומנות דורה אירופוס

" וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל." (פסוק ב)

מתוך ציורי הקיר של בית הכנסת בדורה אורופוס, משה עומד לפני הסנה הבוער (שמות ג, ב–ג), 244, פרסקו. המוזאון הלאומי של סוריה, דמשק. מתוך ויקישיתוף.

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 בעת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר שבסוריה.

להמשך קריאה

בניית בית הכנסת נשלמה כנראה בשנים 244–245, בתקופת התלמוד, והוא כוסה בעפר בשנת 256.

בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר של סיפורים מן התנ"ך ובהם: חיי האבות, משה מקבל את התורה על הר סיני, משה מבקש לשחרר את העבדים העבריים ממצרים, שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא, חזון העצמות היבשות של יחזקאל ותמונות ממגילת אסתר.

חוקרים משערים כי ציורי הקיר צוירו על ידי שני אומנים – אחד שצייר בסגנון הלניסטי ואחד שצייר בסגנון פרסי.

התבוננו בציור וקראו את הפסוקים הראשונים בפרק (ב–ו).

במה שונה הציור מהמתואר בפרק? במה הוא דומה?

משה והסנה

סבסטיאן בורדון: צייר וחרט צרפתי, יליד מונפלייה. טווח הסגנונות שלו היה רחב – ציורי נוף...

תרבות ואומנות משה והסנה

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה." (פסוק ג)

אותות

המושג 'אוֹת' מופיע במקרא בשני מובנים דומים. מעשה שעושה אלוהים או נביא, כעדות לאמיתוּת הדברים...

תרבות ואומנות אותות

"וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן." (ד, ח)

המושג 'אוֹת' מופיע במקרא בשני מובנים דומים.

להמשך קריאה

מעשה שעושה אלוהים או נביא, כעדות לאמיתוּת הדברים ולאוֹפיים האלוהי. זהו פלא, נס, או דבר נבואה לעתיד הקרוב, שהתגשמותו מעידה על כך שאלוהים הוא הגורם לו.
דבר או תופעה טבעית, שנחשבים לעדוּת לפעולה אלוהית. לדוגמה, הקשת בענן: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט, יג).

התבוננו בצילום של אוהד מטלון והסבירו כיצד הצלם מעביר את התחושה שמדובר באות/ פלא/ נס/ ארוע על טבעי.

רועה הצאן - ליאו רוט

התבוננו ביצירה "רועה צאן". אילו תכונות של רועה הצאן באות לידי ביטוי בתמונה? אילו אתגרים...

תרבות ואומנות רועה הצאן - ליאו רוט

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)

איפה עובדים את האלוהים?

בטירופטי, במקדשו של האל ונקטשווארה, משתרך תור של מאמינים שאורך שבועיים. שבועיים ימים עומדים העולים...

סיפורו של מקום איפה עובדים את האלוהים?

"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה." (פסוק יב)